נדידת הציפורים (פרק שלישי) – סיפור קצר על נחלי הנחליאלי ומסע הנדידה המאתגר שלו משוודיה הקרה לישראל.
תמלול הפרק
תמר בפרק הזה אני רוצה שנעשה משהו שונה. נספר סיפור. מה את חושבת על זה?
נספר את סיפור הנדידה של ציפור, נחליאלי. את יודעת, חלק מהציפורים ממשיכות לגור איפה שהם נולדו כמו ציפור הדרור וחלק מהציפורים נודדות ובאות אלינו לישראל רק לתקופה, בעיקר לחורף.
בשביל הסיפור, אני חושב שיהיה נחמד לתת לציפור שם. יש לך רעיון? נחלי.
נחלי זה שם נהדר.
ולפני שנתחיל אני אשאל אותך עוד שאלה.
אם נגמר לנו האוכל בבית, מה אנחנו עושים? קונים בסופר… נכון מאוד.
שנגמר לחיות האוכל הם צריכים למצוא מקום אחר עם אוכל. לנדוד..
שנתחיל את הסיפור?
נחלי הנחליאלי, בקע מהביצה רק לפני חודש וחצי. את הקיץ הוא בילה במדינת הקיץ שלו – שוודיה שבצפון אירופה.
נחלי שם לב שהימים נעשים קצרים יותר, הלילות יותר קרירים והעלים מתחילים לנשור מהעצים.
נחלי גם שם לב שיותר קשה למצוא את המזון האהוב עליו. חרקים. הוא יודע שהחורף מתקרב ובקרוב לא יהיה מה לאכול. הוא כבר מתחיל לחשוב על המסע הראשון של חייו.
הוא נפרד מההורים שלו ומנסה לאגור כמה שיותר מזון ככה תהיה לו מספיק אנרגיה לפני המסע הארוך.
נחלי מצחצח את סינרו השחור ומבריק את זנבו הארוך. לנחלי צפוי מסע מאתגר ומרגש. נחלי יוצא לדרך.
הוא עף לילה שלם, הוא רואה את היערות והאגמים לאור הירח וגם את הכפרים והעיירות בהם גרים בני האדם. בלילה אחד הוא עף מרחק של בערך 500 קילומטרים, מרחק השווה לנסיעה ממרכז ישראל עד לאילת.
נחלי מגיע לעצירה הראשונה שלו.
הוא נח ואוכל כמה ימים עד שיהיה לו כח להמשיך. נחלי ציפור חזקה והוא ממשיך ככה עוד כמה ימים.
לפתע באופק רואה נחלי רכס הרים מרהיב וגבוה עם פסגות לבנות מכוסות שלג. הוא חושב לעצמו שאלו בטח הרי האלפים היפים עליהם הוא שמע מהוריו לפני המסע. לפני ההרפתקה כזו אני צריך מנוחה חושב נחלי.
לאחר מנוחה של כמה ימים נחלי ממריא ומתחיל לתפוס גובה. עכשיו נחלי עף מעל הרי האלפים מעל נוף עוצר נשימה.
נחלי חושב לעצמו שלמרות הקושי, הוא בר מזל. חברו כחול החזה צריך לעוף מעל הרי ההימלאיה הגבוהים בהרבה מהרי האלפים.
מנוחה קצרה ועוד קצת חרקים טעימים ונחלי מוכן לאתגר הבא.
לאחר כמה ימים של תעופה נעימה נחלי רואה משהו כחול וענק? אתם יכולים לעזור לנחלי להבין מה זה?
נכון! הים התיכון. נחלי חושב לעצמו שזה יהיה מסוכן מידי לחצות אותו ובוחר לעוף דווקא מסביבו.
נחלי אולי קטן אבל יש לו מערכת ניווט משוכללת ביותר והוא תמיד יודע איפה הוא נמצא. לנחלי יש מצפן בראש והוא גם משתמש בשמש, בכוכבים ובשיטות נוספות לבצע את הניווט המורכב.
לפתע באופק משהו מעניין תופס את עינו של נחלי, עמק רחב ידיים, פרדסים וכפרים שלבים, האם זהו עמק חפר, המקום אליו תכנן להגיע? נחלי מנמיך את מעופו, רואה את מטעי האבוקדו. נחלי הגיע. את החורף הזה הוא יבלה בישוב יד חנה. למה דווקא יד חנה? ככה יצא…
ביד חנה הילדים מתרגשים לראות את נחלי, הם יודעים שכאשר נחלי וחבריו הנחליאלים מגעים הקיץ החם נגמר והסתיו הנעים מתחיל. בקרוב יגיע הגשם והשדות ישובו להוריק.
בישראל, נחלי פוגש חברים שעבורם ישראל היא רק תחנת מעבר בדרך לאפריקה הרחוקה. ישראל היא תחנת מעבר מאוד פופלארית לציפורים.
נחלי, ששמע על אפריקה מנחליאלי אחר שאל אותם אם זה עוד רחוק.
חבריו הסבירו לו שבשביל להגיע לאפריקה הם צריכים לחצות את כל המדבר ושאפילו אין בדרך מקום עם אוכל טוב. וחוץ מזה, עם השנים, המדבר נעשה גדול וחם יותר ושהם מקווים שהתהליך הנוראה הזה של התחממות כדור הארץ כבר יעצר.
הסתיו נגמר והחורף הגיע. נחלי נהנה לקפץ בין השלוליות ואני בטוח שגם אתם. נחלי כבר מכיר את כל הילדים ביד חנה!
נחלי שם לב שהימים נעשים ארוכים יותר וכל יום נעשה קצת יותר חם.
נחלי מבין שכנראה חופשת החורף בישראל מסתיימת ובקרוב הוא יצטרך להתחיל את מסע הנדידה ההפוך – בחזרה לצפון, בחזרה לשוודיה. זה קצת מזכיר את ההרגשה שנגמרת שנה בגן או בבית הספר ועוברים לכיתה הבאה.
נחלי יוצא לדרך חזרה. הוא כנראה יפגוש בבת זוג חמודה, גם לו יהיו גוזלים ואחרי שהם יגדלו מספיק גם הם גם יבואו לבלות את החורף בישראל, אולי אפילו ביד חנה.
—
איזה כיף ששמעתם את סיפור הנדידה של נחלי.
ולא רק נחליאלים נודדים, עוד הרבה ציפורים, יונקים, דגים וגם בני אדם!
יש אנשים שיש להם מזל, הם צפרים וכל היום הם עוקבים אחר הציפורים ובעיקר מוודאים שבני האדם יפריעו להם פחות.
בשביל לעקוב אחרי הציפורים וללמוד לאן הם עפות ומה הן עושות נוהגים לחבר להם לרגל טבעת קטנה (שלא מפריעה להם) וככה יודעים לזהות את הציפורים תחנות העצירה השונות שלהם. קוראים לזה טיבוע.
ודרך אגב, ישראל היא מקום מצויין לצפות בציפורים נודדות, מעל ישראל עוברות כחצי מילארד ציפורים נודדות בשנה! זה המון. הנדידה מתרחשת בעיקר בסתיו, אז הציפורים עוזבות את החורף הקר של הצפון נודדות למקום חם יותר בדרום וגם באביב, שהן חוזרות חזרה.
ועוד עובדה קטנה לסוף,
תנחשו מהי הציפור שנודדת למרחק הרב ביותר בעולם?
שחפית הקוטב. ולא רק שהיא הציפור שנודדת הכי הרבה, היא גם בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך ביותר בעולם. שחפית הקוטב עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה! מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ובחזרה.
ילדים והורים! תודה שהקשבתם!
זה היה הפודקאסט ילדי טבע, פודקאסט לילדים בנושא טבע וגאוגרפיה. אני עמרי גלבר, ונתראה בפרק הבא!
לפודקאסט גם יש עמוד פייסבוק – "ילדי טבע" ומאוד אשמח אם תשתפו אותו ואת הפודקאסט לחברים.
